לדלג לתוכן

הלן רדי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הלן רדי
Helen Reddy
לידה 25 באוקטובר 1941
מלבורן, ויקטוריה, אוסטרליה
פטירה 29 בספטמבר 2020 (בגיל 78)
לוס אנג'לס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה הלן מקסין רדי
מוקד פעילות ארצות הברית, אוסטרליה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1966–2002
2011 – 2017
מקום לימודים Tintern Grammar עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק זמרת, שחקנית
סוגה פופ • מוזיקה קלה
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה קול, גיטרה, פסנתר
חברת תקליטים פונטנה • קפיטול • MCA • הלן רדי • ורזה סרבנדה
מספר צאצאים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד עריכת הנתון בוויקינתונים
www.helenreddy.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הלן מקסין רדי (באנגלית: Helen Maxine Reddy;‏ 25 באוקטובר 1941 – 29 בספטמבר 2020) הייתה זמרת פופ אוסטרלית-אמריקאית ילידת אוסטרליה, שהייתה ידועה בזכות להיטה הבינלאומי "I Am Woman", אשר היה לאחד מהלהיטים הגדולים ביותר בשנת 1972 ובשנות השבעים. השיר כבש את פסגת מצעד הבילבורד הוט 100.[1]

15 משיריה הגיעו לרשימת 40 הראשונים במצעד הבילבורד הוט 100 כאשר 6 מהם הגיעו לעשירייה הראשונה ושלושה מתוכם למקום ראשון: "Delta Dawn" ו "Angie Baby" בנוסף ל "I Am Woman".

האלבום בעל אותו השם בו הוא נכלל, הצליח גם כן כאשר הגיע אל המקום ה-14 במצעד הבילבורד 200.[2] בנוסף לכך, מצעד המוזיקה האוסטרלי דירג את השיר במקום ה-13 במצעד סוף שנת 1972.[3] בשנת 1973, הוציאה את להיטה "Peaceful", שהצליח לשחזר את הצלחת קודמו.[4][5][1]

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלן מקסין רדי ג'וניור,[6] נולדה למשפחת אנשי עסקים אוסטרלית ידועה במלבורן ב-25 באוקטובר 1941. רדי נולדה לשחקנית סטלה קמפבל (לאמונד) ומקסוול דייוויד "מקס" רדי (נולד בשנת 1914 במלבורן, ויקטוריה), סופר, מפיק ושחקן.

רדי הגיעה והחלה את הקריירה שלה בארצות הברית ב-1966, פרשה בשנת 2002 וחזרה להופיע בשנת 2011 ועד 2017.

קריירה מוזיקלית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב 1971 הפך שירה I Don't Know How to Love Him שכיכב גם במחזמר ישו כוכב עליון ללהיט, בהמשך אותה שנה הוציאה את אלבום הבכורה שלה באותו שם שכלל חידושים לשירים מצליחים כמו "Our House" ו-"Crazy Love". בנוסף, נכלל באלבום גם שיר שכתבה "I Am Woman" והפך בהמשך ללהיט. במרוצת השנים, קיבל האלבום על ידי איגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי את תואר הזהב, על מכירות של למעלה מ-500,000 עותקים במדינה.[7] כבר באותה השנה, הוציאה אלבום נוסף Helen Reddy, שזכה להצלחה מתונה.

ב-1972 היה השיר "I Am Woman" חלק מפסקול הסרט "Stand Up and Be counted", יצא כסינגל והחל להיות מושמע ולהתקדם במצעדים והפך לשירה המצליח ביותר. בנובמבר 1972, הוציאה את אלבומה המצליח ביותר על שם השיר. השיר כבש את פסגת מצעד הבילבורד הוט 100, קנדה הוט 100 והגיע למקום השני במצעד המוזיקה האוסטרלי. איגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי העניק לאלבום את תואר הפלטינה, על מכירות של למעלה ממיליון עותקים במדינה.[7]

בשנה שלאחר מכן, יצא אלבומה Long Hard Climb, שקיבל את תואר הזהב במדינה.[7] שירה "Delta Dawn" (אנ') הגיע למקום ראשון במצעד.

בשנת 1974, יצא האלבום Love Song for Jeffrey, מתוכו יצאו שירים מצליחים. האלבום עצמו זכה להצלחה גם כן, תוך שקיבל את תואר הזהב במדינה.[7] באותה השנה, הוציאה אלבום נוסף: Free and Easy. גם הוא קיבל את תואר הזהב.[7] שירה "Angie Baby" (אנ') הגיע למקום ראשון במצעד בסוף השנה.[8]

בשנת 1975, הוציאה אלבום בולט במיוחד בקריירה שלה: No Way to Treat a Lady. האלבום שהה במצעד הבילבורד 200 במשך 34 שבועות, תוך שקיבל את תואר הזהב במדינה.[7] אלבומה Music, Music, שיצא בשנת 1976, היה האחרון שקיבל את תואר הזהב במדינה.[7] בהמשך הקריירה שלה, הוציאה אלבומים כמו Ear Candy ו-We'll Sing in the Sunshine, שזכו להצלחה נאה בארצות הברית וקנדה. בשנת 1979, הוציאה את Reddy, שנכנס למצעד האלבומים שבקנדה.

בשנות השמונים, הוציאה את Take What You Find, ‏Play Me Out ו-Imagination. כל השלושה זכו להצלחה מתונה, שלא כמו אלבומיה הקודמים של רדי. בשנות התשעים, הוציאה שני אלבומים בלבד, Feel So Young ו-Center Stage. בשנת 2000, הוציאה את אלבומה האחרון, The Best Christmas Ever.[9]

ב-2017 שרה רדי את השיר I Am Woman במהלך מצעד נשים בלוס אנג'לס.[10]

רדי נפטרה בלוס אנג'לס ב-29 בספטמבר 2020.[11][12]

סרט ביוגרפי על חייה של רדי, ששמו כשם שירה המצליח ביותר (I Am Woman (film))  יצא לבתי הקולנוע ב-2020 בסמוך לפטירתה. [13]

בטקס פרסי המוזיקה של ARIA שנערך בסוף נובמבר 2020, בוצע השיר כמחווה לרדי המנוחה על ידי אנסמבל של זמרות אוסטרליות.   הן הוצגו על ידי ראש ממשלת אוסטרליה לשעבר, ג'וליה גילארד,  ונתמכו על ידי מקהלה וירטואלית שכללה מעל עשרים זמרות. [14]


השתתפות בסרטים, הופעות בטלוויזיה ובתיאטרון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1974 שיחקה בסרט נמל תעופה בתפקיד נזירה ושרה את השיר "Best Friend" (חברי הטוב ביותר)

ב-1977 שיחקה בסרט חברי הדרקון אליוט בתפקיד נורה ובו שרה שיר שזכה באוסקר "Candle on the Water" (נר על המים)

שיחקה בעוד מספר סרטים ביניהם השתתפה כחלק ממקהלה ב-1978 בסרט מועדון הלבבות הבודדים של סרג'נט פפר

בטלוויזיה הופיעה במספר הופעות אורח בסדרות שונות וב-1979 קיבלה תוכנית בהגשתה The Helen Reddy Special

החל מאמצע שנות השמונים ובשנות התשעים הופיעה בתיאטרון בברודוויי ובווסט אנד בשלל הצגות.

דיסקוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הלן רדי בשנת 1975

אלבומי אולפן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הלן רדי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 Helen Reddy, Billboard
  2. ^ Helen Reddy, Billboard
  3. ^ Australian Chart Book, archive.is, ‏5 במרץ 2016
  4. ^ Library and Archives Canada. "Item - Library and Archives Canada" (באנגלית). נבדק ב-2020-05-10.
  5. ^ Top 100 Hits of 1973/Top 100 Songs of 1973, www.musicoutfitters.com
  6. ^ Kathy Nemeh, Biography and Genealogy Master Index 2003, Gale Research International, Limited, 2002-03, ISBN 978-0-7876-4055-2. (באנגלית)
  7. ^ 1 2 3 4 5 6 7 Gold & Platinum, RIAA (באנגלית)
  8. ^ אנג'י בייבי, באתר תפוז פורומים, ‏2020-09-30
  9. ^ Helen Reddy, Discogs (באנגלית)
  10. ^ HELEN REDDY - I Am Woman (live) (Women's March LA 2017) - video Dailymotion, Dailymotion, ‏2024-04-12 (באנגלית)
  11. ^ Nathanael Cooper, Garry Maddox, Trailblazing Australian singer Helen Reddy dead at 78, The Sydney Morning Herald, ‏30 בספטמבר 2020 (באנגלית)
  12. ^ Schudel, Matt (2020-09-30). "Helen Reddy, whose 'I Am Woman' became a feminist anthem, dies at 78". Washington Post (באנגלית אמריקאית). ISSN 0190-8286. נבדק ב-2024-05-24.
  13. ^ הסרט החדש על הלן רדי, באתר Museit |, ‏2020-08-06
  14. ^ Amy Shark, Delta Goodrem, Jessica Mauboy, The McClymonts, Tones And I Lead Tribute To Legendary Helen Reddy - ARIA, www.aria.com.au (באנגלית)


פרס המוזיקה האמריקאית לאמנית הפופ/רוק האהובה ביותר
הלן רדי (1974) • אוליביה ניוטון-ג'ון (1975–1977, 1983) • לינדה רונסטאדט (1978–1979) • דונה סאמר (1980) • ברברה סטרייסנד (1981) • פט בנאטר (1982–1984) • סינדי לאופר (1985) • טינה טרנר (1986) • ויטני יוסטון (1987–1989, 1994) • פאולה עבדול (1990, 1992) • ג'נט ג'קסון (1991, 2002) • מריה קארי (1993–1996) • אלאניס מוריסט (1997) • סלין דיון (1998–1999) • שאניה טוויין (2000) • פיית' היל (2001) • שריל קרואו (2003, 2004) • ג'ניפר לופז (2003) • גוון סטפאני (2005) • קלי קלרקסון (2006) • פרגי (2007) • ריהאנה (2008) • טיילור סוויפט (2009, 2013, 2018–2022) • ליידי גאגא (2010, 2017) • אדל (2011) • קייטי פרי (2012, 2014) • אריאנה גרנדה (2015) • סלינה גומז (2016)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הלן_רדי&oldid=39202678"